אבל ואובדן
אבל הוא תגובה אנושית, אוניברסלית ונורמלית בעקבות כל סוג של אובדן. שכול מתייחס לתהליך התאוששות ממותו של אדם קרוב. מתאבל, עובר תהליך תוך אישי בהקשר הבין אישי. פתרון "מוצלח" של תהליך האבל אינו ויתור והתנתקות מהנפטר, אלא תהליך של חיפוש ובניית משמעות לחיים ללא המת, מבלי להתנתק מדמותו. כלומר, החיים הנמשכים יחד עם האבל והעצב ששזורים בהם.
תהליך האבל מושפע: נסיבות וצורת המוות, התנסויות קודמות עם אובדן, מערכת תמיכה, קירבה לנפטר, משתנים אישיותיים, תרבותיים ודתיים.
אבל נורמלי (לא מורכב)
במצב זה לאורך הזמן יש הפחתה בעוצמת התגובות הרגשיות גם כשזה מלווה בכאב. המתאבל יכול להגיע לתחושת קבלה של האובדן ולהיות משוקע בחיים. האדם יחוש עצב על מותו של האדם הקרוב ויחד עם זאת יאמין שלמרות האובדן החיים לא איבדו ממשמעותם.
תחושת מסוגלות עצמית, זהות אישית ואמון באחרים נשמרים. האבל יכול להשקיע במציאת עיסוקים חדשים לאחר האובדן (כמו כתיבה, ציור, פיסול), מערכות יחסים נוספות ותפקודים נוספים.
אבל מורכב
במצב זה המתאבל שואל עצמו לגבי זהותו – מי הוא ללא המת, כיצד ימשיך בחייו. החיים בעקבות האובדן נחווים כקשים - "אין בשביל מה לחיות". החוויות הרגשיות הן של ריקנות וחוסר מטרה, געגועים עזים למת, חרדת נטשה, קשיים והתאבנות ביצירת קשרים עם אחרים. התחושה העיקרית היא כי החיים עצרו, חלק ממני מת יחד עם הנפטר.
CBT טיפול קוגניטיבי התנהגותי מטרתו לאפשר למתאבל לשזור את הכאב והגעגועים בחייו, להבנות משמעות לחיים ללא המת, לתת מקום ומשמעות למוות. בטיפול, רגשות קשים יעלו ויעברו ניתוח והתייחסות. מחשבות קשות במיוחד המונעות המשך הלאה יוחלפו בכאלו שקלות לעיכול, פרגמטיות ומנחמות.