top of page

הפרעות חרדה

פחד – תגובת אזעקה אל מול סכנה הנמצאת כתוכנית פעולה במערכת העצבים שלנו ומתעוררת אוטומטית למול רמז לסכנה. הגוף  מתכונן לתגובת fight or flight וזה כולל שינויים פיזיולוגיים גופניים. זו תגובה אל גירוי ידוע וחיצוני.


חרדה – תגובת אזעקה אל מול גורם שמתפרש במוחנו כסכנה גם כשזו אינה אמיתית, הגוף מגיב בכל הסימפטומים הפיזיולוגיים של פחד. התגובה היא לגירוי לא ידוע, לרוב פנימי וכתוצאה מכך פחד מופיע בפתאומיות והחרדה שהיא תהליך נלמד מתפתחת לאורך הזמן.

הפרעות החרדה כוללות מספר סוגים ביניהם: חרדה מוכללת, התקפי חרדה, פוביות ועוד.

חרדה מוכללת

חרדה מוכללת מאופיינת בדאגה מוגזמת ללא שליטה בנושאים שונים ומגוונים. האדם עסוק רוב הזמן במשך היום בדאגה וזה נמשך לתקופה של לפחות שישה חודשים. הוא חווה סבל רב מהתמודדות בלתי פוסקת בחרדה, נוצרת מצוקה רגשית שמביאה לפגיעה בתפקוד.

הטיפול המתאים משלב בין תרופות המפחיתות את הדאגה וטיפול קוגניטיבי התנהגותי שמתמקד בשינוי דפוסי חשיבה קיצוניים,  ובמרכיב ההתנהגותי כניסויים כדי להפריח את התפיסה הקטסטרופלית.

התקפי חרדה

התקף חרדה הוא מצב בו הגוף מתכונן להתמודד עם איום, כשבעצם אין כזה במציאות. המערכת הסימפטטית תפקידה להכין את הגוף להתמודד עם איום. נוצרת תגובה fight or flight – ברח או הילחם בעת איום ממשי. התקף חרדה מתרחש בפתאומיות, לכן קשה להתכונן אליו. ישנם מקרים בהם התקפי חרדה חוזרים יוצרים אצל האדם חרדה מפני התקף החרדה, דבר המביא לשינוי התנהגותי והימנעות כדי שזה לא יגיע. זהו מצב חמור יותר שמצריך טיפול כדי שהתקפי החרדה לא יעשו תכופים יותר ורמת התפקוד של האדם תפגע.

התקף חרדה מאופיין בתסמינים פיזיולוגיים, קוגניטיביים ותחושות שונות.

סימפטומים גופניים: בהתקף חרדה זהים לתגובה הגופנית שנוצרת בעת סכנה ממשית.

  • הזעת יתר

  • תחושת חנק

  • האצה בקצב פעימות הלב

  • כאבי ראש וסחרחורת

  • נשימה שטוחה ומהירה

  • הקאה

  • רעד וחיוורון

 

 לרוב, מי שעובר התקף חרדה חש כי עומד לקבל התקף לב.

 

סימפטומים קוגניטיביים:  מאופיינים במחשבה ואמונה אמיתית כי משהו רע עומד לקרוא, "אני עומד למות/להשתגע".

תחושות: דה ראליזציה – כל זה לא מתרחש באמת. דה פרסונליזציה  - האדם חש כאילו צופה בעצמו מבחוץ ולא באמת נמצא במצב שמתרחש כעת.

הטיפול בהתקפי חרדה משלב בין סיוע תרופתי שמביא לירידה ברמת החרדה וטיפול  CBT קוגניטיבי התנהגותי – לשינוי דפוסי החשיבה והתגובה הכללית כשהחרדה עולה. (שילוב בין השניים יכול לאפשר הורדת התרופות בהמשך).

בטיפול לומדים טכניקות כמו: מיינדפולנס (סוג של מדיטציה), תרגול נשימות להרפיה, דמיון מודרך. טכניקות אלו מסייעות לאדם לשלוט ולהפחית את החרדה.

bottom of page